לפעמים רכיבה לבד היא חופש אולטימטיבי. לפעמים רכיבה עם חבורה מספקת לך את כל מה שאתה אוהב בספורט הזה, ולפעמים, שני חברים טובים זה כל מה שצריך לקבלת שבת מטריפה.
5:30 בבוקר נפגש עם אילן בארומה, 6 במיר"ב, 6:15 מקליקים. תיכנון של שלוש שעות שעף כל כך מהר שעברו רק שתיים, ובהן עברנו הרבה מאוד ממסלולי מיר"ב המדהימים האלו.
סה"כ 2:06:24 שעות רכיבה, בנטו גבוה אילני טיפוסי של 1:53:06 (89.5%). 22.75 ק"מ של רכיבה כמה שפחות טכנית (במגבלות יכולת ההתאפקות הנמוכה שלי) ובערך 700מ' טיפוס.
הסופ"ש הזה הוא האימון הלפני אחרון של הVC. יש לנו את שבוע הבא ואז מנוחה. הכושר כבר לא ישתנה הרבה, אבל בכ"ז, רכיבה מלאת עליות (0:56:07 דקות, או 44.4% מהזמן) ורק 17:58 דקות (14.2%) במישור. או שעלינו או שירדנו. ככה זה גם הרגיש (וירגיש מחר).
החלטתי שלקראת 24 שעות של שכרון חושים, כדאי לרכוב קצת עם מד דופק. הופתעתי מגובה הדופק שלי ברכיבה הזו – האם אני רוכב כל הזמן בדופק יחסית גבוה או רק עם אילן? זמן יגיד. ברכיבה הזו רכבתי בממוצע של 152, אבל 3:40 דקות בלבד באיזור 1, 26 דקות באיזור 2, 31 באיזור 3, והשוס: 56 דקות באיזור 4 שלי (160-180) + 4:50 באיזור 5 (מעל 180). זו לא רכיבה אירובית 
בונוס נוסף לחדי העין – הסיום, פרי הינדוס של אילן – לרדת את האנדרטה, לעבור לצד השני (לא ברכיבה על הכביש עד תחנת הדלק), לטפס (== בונוס!) ולרדת את האדום.. ככה צריך לסיים קבלת שבת!
Related posts:
מסלול "כמה שפחות טכני" כלל את הסינגלים:
שביל ישראל באיזור עופר
הפי-ליידי
"שבילי-רון"
קמיקזה ימין
עליית הקיר (לא סינגל אבל אתגר טכני על ס"ס)
קמיקזה שמאל
מזרון אדום
שלוחית בגרסא התחרותית
אנדרטה
והיער הגזום והקסום…
פעם הבאה גם אפצ'י ועוד קצת..
באמת צריך להתחיל לסמן על המפ את הסינגלים..