יש איזשהו גיל מעבר בגופים וירטואלים כמו קבוצות, רשתות ו..כן.. קומונות.. שהוא רגע קריטי בהתבגרות. גופים כאלה קמים ומתרוממים על אנרגיה ואהבה של אנשים ספציפים, כמו אילן ואייל בקומונה שלנו, ואם הכל מצליח מצטרפים עוד ועוד אנשים (כמו אצלנו).
ואז דברים משתנים – הקשרים נהיים לפעמים פחות אישיים (כולם לא יכולים להכיר את כולם), הרכיבות מוחרשות, הצלחת הקומונה מביאה פרסומים רבים שהורסים את הרוח, ואנשים מציעים פרטים למכירה לפני שירשוקים, או אפילו שאלות שלא קשורות לקומונה.
לי אישית נראה שהכל חלק מהתבגרות, הצלחה. והחוכמה היא לנסות ולהשאיר את הגידול אבל גם את הכייף שבגללו כולנו באנו לכאן..
בגלל זה היה חשוב לי לנסות ולחזור לרכיבות קומונה המנהג הרכיבה של היום השישי האחרון בכל חודש. פעם היו באים בין שישה לשניים עשר רוכבים, ואני חושב שהאחרונה היתה ב24 באפריל.. הרבה זמן.
כנראה שעוד אנשים חשבו כך, והפעם הכפפה הורמה בקלות, המיקום נבחר, המוביל התנדב, הטרמפים אורגנו.. ולא פחות מ27 (!) רוכבי קומונה הגיעו לחרובית, אפילו מהצפון הרחוק, כדי לרכוב ביחד. וזוהי המשמעות של רכיבות קומונה. הקצב הוא אף פעם לא אטרף, הטכניקה לא בשמיים, אבל יש סה"כ 27 (!) הילוכים, קצת פחות מזה בולמים, והמון פירגון..
הרכיבה עצמה היתה שעה וארבעים ברוטו (שעה וחמישה נטו, שזה 65%.. לא רע ל27 חבר'ה) של סינגלים בלתי פוסקים, או אולי אפילו סינגל אחד ארוך ארוך (לא יודע איך היוצרים מגדירים את זה). אין ספק שחרובית קרובה יותר (50 דקות מתל אביב) ומעניינת יותר ממה שידעתי.. אם נחזור לרכיבה חוזרת, אין ספק שנעשה את המסלול פעמיים או הלוך חזור, כי בכל זאת הוא קצת קצר.. אם כי איכותי מאוד..
לא נראה לי שיש טעם בסטטיסטיקות יותר מדי.. ממעוף הגוגל זה נראה ככה:
ומהליכת הפרות מסביב זה נראה ככה:
הרבה שמחה, בירות, לימוצ'לו, אבטיח, ארוחת בוקר (שיחקת אותה תמיר) ואילן שהביא, טוב, הכל מהכל, ודאג לקרא לבוטנים המלוחים (שאני כל כך אוהב) פיסטוקים. חבל שאין תמונה לאילן!
Related posts:
