מריץ את החיים

כמה ימים ולא יצא לי לכתוב. היו ימים ארוכים, מלאים, או שפשוט לא בא לי. ובטיול עושים רק מה שבא.. זה חלק מהענין, לא?

בקצרה.. לקראת מערב אידיהו ”פגשנו“ בSILVER MOUNTAIN, אתר סקי בחורף ואופניים בקייץ. משהו קטן יחסית שלא הייתי בא בחורף, ובערך 5-10 מסלולים לאופניים. החלטנו שאני יעלה כדי לראות את הקושי ואורית תטפל באופניים ותעלה איתי בפעם השנייה. המוטל באיזור היה נחמד וזול, אבל רק ללילה אחד. סופ“ש כאן ממש בעייתי בתפוסת המלונות שלו, תיירות הפנים של האמריקאים מדהימה. כל פעם שאני שואל, בכל מלון בכל מקום, אם יש משהו מענין בסביבה ולכן המלון מלא,יש מספר תשובות.
פעם שאלתי אפילו בשני מלונות בערך 10 ק“מ אחד מהשני, ולכל אחד היו רצף סיבות שונה (תחרויות שחייה, מרוץ מכוניות, יריד, וכו‘). פשוט קורים כאן דברים.

בעלייה לרכבל המפעיל שאל אותי אם זו הפעם הראשונה שלי כאן ולאיזה מסלול אני עולה. הוא אמר להזהר בשחור כי ראו שם דוב קטן ויכול להיות שגם אמא שלו בסביבה. אני לא יודע אם זה אמיתי או רק נועד להפחיד אותי מהשחור בפעם הראשונה שאני עולה, אבל זה עובד. כל עץ בודד, כל צל, כל תנועה וכל סנאי נראה לי כמו דוב. לא כ“כ סבבה לרכב בשטח טכני בפחד מדובים, אבל זה די עוזר למהירות..

כמו מתחיל, יצאתי לדרך לא מצויד. חשבתי על בדיקת ציוד אחרונה אבל בכל הבלגן לא עשיתי אותה. אחרי חצי שעה של ירידה מדהימה, כולל הבהלה של נץ או נשר או משהו כזה, ציפור ענקית שפשוט זינקה אל התהום בקריאה וצווחה שהדהדה לכל עבר, התפנצ‘רתי.. ציוד להוצאת פנימית? יש. פנימית רזרבית? יש. משאבה? אה.. אופס. שעה לקח לי לרדת למטה, וזה די מבעס, חם, וקשה בנעלי רכיבה. אה, ולא שכחתי שיש דוב בסביבה, ואולי גם אמא של דוב. אז ירדתי עם כל המגינים שלי עלי לפחות היו לי מספיק מיים, כי היה די חם..

עד שהגעתי למטה, אורית כבר בלחץ היסטרי ומוצדק, אני עייף לגמרי, והרכבל כבר נגמר תוך דקות ספורות. קנינו משאבה והלכנו לנוח במוטל מכל החוויה. שם, כדי להשלים את היום, גילינו שהשעה זזה אחורה, ויש לנו עוד שעה של רכבל. אהה..

בכל מקרה, היה יום די מדהים, הרכיבה היתה בסה“כ די טובה, אבל הבנתי שבשטח פחות מסודר, וטכני כמו שאני אוהב, קצת בעיתי לרכוב לבד. אפילו בארץ אני לא ממש עושה את זה (לרוב). כנראה שהרכיבות הטובות יחכו לוויסלר ולאתרים כאלו.

אין כתבות קשורות