כל מי שהיה שם יודע, ומי שחזר מכיר. אתה נמצא בכושר, טופ אוף יור גיים, הכל משחק לפי התוכנית, ואתה תמיד נמצא בראש הקבוצה.
ואז משהו מתחרבש. טיסה לחו"ל, מחלה, עסוק בעבודה, חברים, משהו. מחקרים אומרים שכושר לב ריאה מתחיל לנזול אחרי שלושה ימים של חוסר מעש, ואתה מתחיל לשלם. בהתחלה קצת, אבל הקצב מתגבר. אף אחד לא שם לב חוץ ממך, אבל אתה יודע שזה שם. עד שאתה תופס את עצמך (\חוזר ארצה\מבריא) וחוזר לאימונים.
כמה קשים האימונים האלה. שלושה שבועות של כאב. אף אחד עדיין לא רואה הבדל, אבל לך קשה יותר, כואב יותר, הגוף מתנגד קצת יותר ופורש מהר יותר. הראש זוכר שאמור להיות קל, אבל הגוף זוכר דברים אחרים (מיטה, פוך, וכו') והוא רוצה להפסיק.
כמה שאני שונא את שלושת השבועות האלה, וכמה מחכה שהם יגמרו כל פעם מחדש. לפחות עכשיו אני כבר יודע שזה תהליך עם סוף.. אבל זה לא ממש עוזר.
אין כתבות קשורות
3 שבועות כי עשית הפסקה של 3 שבועות? (אומרים שמשך הבנייה חזרה קשורה למשך ההפסקה…)
לפי הנסיון שלי לא. שלושה שבועות זה פשוט הזמן שלוקח לחזור, אם הפסקתי לשבועיים או חודשיים. ברור שאם הולכים על הדיוקים של השנייה אז אולי הפסקה ארוכה יותר תדרוש חזרה ארוכה יותר, אבל אני לא מאמין בדיוקים כאלה – בחיים יש הרבה מאוד משתנים שמשפיעים על התוצאות שלנו.