אחרי שבועיים של ריצות (בעיקר) וקצת רכיבות כביש, התגעגעתי לשטח.. לסינגלים, לטכני, לירוק, לחברים. ההרגשה החופשית והאנדרנלין של רכיבת XC (או AM כמו שהיום קוראים לזה).. ולכל סופ"ש יש, כמו שאומרים אצלנו, שבת.
6:30 בברקן, אילן מודיע לי, ואני שם בזמן. צוות המובילים כולל את הלוטמים וצחי, צוות המובלים כולל את אילן, ספרוקט, אופיר ואני. ממש כמעט כל החבורה. מתארגנים לאט ויוצאים לכיוון מענית מזוית שאני לא מכיר.
הסינגלים זהב, פלטינה. הברמים פשוט מכניסים אותי פנימה באחיזה אוהבת וזורקים אותי במהירות החוצה, אני מרגיש קצת לא מחובר, לא משהו שמישהו ישים לב אליו אבל הפניות שלי לא מדוייקות, חסרים 5 ס"מ פה, 2 ס"מ שם.. 40 דקות או שעה אח"כ הכל מתאפס. זה כמו לרכוב על אופניים.
אם מישהו מוכן לתת כאן את שמות הסינגלים, זה יהיה ממש נחמד..
Related posts:
בקרוב אצלי…
אמנם בגלל וירוס עקשן, אבל אני כבר ממש בדודה על רכיבה בשטח.
שמות לסינגלים, אה?
ככה זה כשאין ניהול מסודר
יש מקומות שיש ניהול מסודר, אבל את השמות של הסינגלים האלה אני לא יכול לעלות לבלוג, זה לא חוקי
אין לי מושג מה השמות של הסינגלים
זאת אומרת – יש לנו שמות פנימיים "הסינגל שאת שונאת" ו"הסינגל שאת שונאת יותר" ו"הסינגל שפעם שנאת יותר ועכשיו את שונאת פחות רק בעליה" וכיוב' ענינים משפחתיים שלא אלאה אותך בהם…
את אותו הסיבוב בשישי?