המפלים מדהימים. נתחיל בזה כי הרבה אין מה לספר. הם גדולים, לאורך ולרוחב, והמון המון ה-מ-ו-ן מיים עוברים בהם. 2.5 מליון ליטר בשנייה. היינו במפלים פעמיים – פעם כתיירים, והיה ממש נחמד. יש גם תמונות. בפעם השנייה באנו בבוקר כדי לרוץ, גם היה די ריק וגם ירד גשם בלילה (לא שזה מפריע ל28 מעלות על הבוקר), והזרם הרבה יותר חזק. הקול של המיים בלבד זה דבר מדהים, וחוץ מזה – אנחנו רצים במפלי הניאגרה! כאילו.. וואו.
אה, וגם היתה קשת יפיפיה ליד המפל היום בבוקר, והיא התחילה חצי מטר ממני. פעם ראשונה שאני רואה ממש איפה הקשת מתחילה, וזה ממש לידי. מענין.
מה שעוד מענין היא דווקא העיירה NIAGARA FALLS עצמה (זה גם שם של עיר) שהיא נראית ממש .. לא טוב. כל הכניסה שלה מתוך הכביש המהיר מג‘ויפת, דרך איזור התעשיה לתוך מה שנראה כמו החלק בפחות טוב של העיר, אל האיזור התיירותי. לאורך כל הדרך יש ממש מלכודות תיירים – בניינים שכתוב עליהם VISITOR CENTER וכו‘ אבל הם לא מרכזי מידע כצפוי אלא מרכזים שמוכרים חבילות (יקרות!) למפלים, ולא מוכנים לתת כל מידע נוסף (אפילו לא מפה של העיר). זה היה ממש מבאס. חלק מה“דיל“ שלהם כלל הנחות למוטלים שיעלו לנו רק 45$. הלכנו וקיבלנו מחיר של 39$. חוויה.
ולמה זה מענין? כי הכניסה הזו נתנה לי חוות דעת על העיר. אם מישהו ישאל זו תהיה הדעה שלי עליה. לא ראיתי שני מטר ימינה או שמאלה ממנה, ואולי יש בה קטעים מדהימים, אני יודע שיש בה מגרש גולף (במוטל, כמובן, היתה מפה די יפה של העיר) ועוד כמה דברים. אבל זה לא משנה. הרושם הראשון הוא פשוט דבר חזק ממך, אפילו כשאתה מודע שזה רק רושם ראשוני, וזה נכון גם לגבי מקומות (ולכן, לדעתי, גם לגבי משרדים, חברות, בתים) וגם לגבי אנשים. צריך לזכור את זה, תמיד.
וחוץ מזה, רצנו במפלי הניאגרה.. וואו.
מה למדתי היום?
גם אם אתה בת 61, וצריך ממש כסף, זו לא סיבה טובה לקפוץ בתוך חבית ממפלי הניאגרה
נפילה ממפלי הניאגרה לרוב הורגת
גם אם אתה בתוך חבית.
אין כתבות קשורות
