ניסיתי לחשוב מה טוב בצרכנות ברשת. מדוע חשוב להסתכל בחוות דעת של אנשים, והאם הן מדוייקות יותר, מחוות דעת של מומכים. בסדרה הקרובה של פוסטים אני אנסה לענות על חלק מהשאלות ששואלים אותי לרוב.
נראה לי שהשאלה החוזרת ביותר היא: מדוע חוות דעת של סתם אנשים ברשת טובות יותר מחוות דעת של מקצוענים?
השאלה הזו חוזרת בכל מיני שיטות וכיוונים. אבל זה העיקר.
יצא לי לשמוע הרצאה של Andrew McAfeeשמדבר הרבה על Enterprise 2.0 (הבלוג כאן) שדיבר הרבה על אפשרות החיזוי של ההמונים – בעינייני מניות, סרטים, הצלחות פוליטיות וכדומה. המשותף הוא שכולם תחומים שלכאורה דורשים מומחים. התברר במשך השנים שיכולת החיזוי של ההמונים בתחומים האלה לא רק שנמצאה מדויקת למדי – היא נמצאה מדויקת יותר ממוצע החיזויים של המומחים.
בשיטת המומחים יש כמה בעיות:
- המומחה לעיתים מקבל שירות מעבר למה שהאדם הפשוט מקבל.
- הממחה בודק עסק (מסעדה, אינסטלטור) פעם אחת בלבד. לטוב ולרע – הבדיקה הזו עלולה להיות לא מדויקת, תלוי ביום.
- המומחהלא מאפשר לבעל העסק לתקן
- למומחה לעיתים קורבות חשובים דברים שונים ממה שלאדם ביום יום חשוב. זמן ההגשה יכול להיות פחות חשוב למומחה מזון שאוכל סעודת פאר, משום שאורך ההנאה היא חלק מהתהליך. ייתכן שלאדם מן היישוב הזמן יהיה חשוב יותר.
- המומחה לא תמיד מספיק מומחה. בתחרות שנערכת בהשקעת מניות בעיתון מעריב זוכה ה"קוף" (בחירה רנדומלית של מניות) במקום השני כבר מספר שבועות רב.
בקיצור. שיטת המומחה שווה ועבדה. אני מבין למה פסיכולוגית אנשים רוצים מישהו אמיתי שעומד מולם ואפשר לדבר איתו, או לפנות אליו, או להפנות אליו אצבע מאשימה אם משהו לא מצליח.. אבל האמת – זה פשוט לא טוב יותר מהווב.
אין כתבות קשורות
