איזו הפתעה ואיזו הנאה לחזור לרכיבות AM אחרי כל כך הרבה זמן, ואם כבר לחזור, אז עם כל החבר'ה (פבלו, עדי, פיטר ואילן), ואם כבר כל זה – אז במז אויר מושלם – רגעים אחרונים של חורף בתחילת מאי..

נפגשים ב7 בדמון, הקפצות לפה ולשם, ומתחילים לרכוב ב7:45 עם שני רכבים שמחכים ביגור למטה. ישר לתוך אלון. אני לא אוהב להתחיל ישר בטכני, בטח לא אחרי כמה חודשים שלא רכבתי עם הטרנר, אבל זה מה יש.. כמובן שאני קצת מאחור, ועוד מתברר לי שאין לי אויר בגלגל.. נו שווין. מזל שאלון קצר, ותוך רגע אנחנו בחימום האמיתי, ועולים לשוקף.

View Larger Map

הירידה משוקף כבר יותר מהירה ונוחה בשבילי, ואנחנו עולים חזרה בדרך המהירה (דרך אלון) ויורדים בדאון היל המדהים לכיוון יגור.

יגור הוא סינגל מעולם אחר. טוב, אולי לא עולם אחר, אבל בהחלט מדינה שונה. הוא ארוך, הוא צר (סינגל אמיתי) והוא מלא סוויצ'בקים. יש בו קטעים טכניים קצרים וקטעים מהירים מאוד, ותמיד צריך להזהר מהתהום הקטנה..

וככה בתוך הריכוז, המהירות, הפחד, ממאית השנייה משהו מרגיש לי לא טוב, לא יציב, ופתאום הרגל משתחררת.. מנסה להחזיר את הרגל לקליט, אבל זה לא תופס, והרגל כבדה.. כל זה לוקח איזה 5 שניות אבל נראה הרבה זמן. מסתכל למטה ומגלה את הקראנק מנותק מהאופניים, ומחובר לי לרגל.. מתברר שהברגים הם לא מה שמחזיק את הXT במקום, אלא הפקק מהגומי, שלפעמים פשוט נשבר לו.. למזלי לעדי יש את הכלי המתאים  ואני מסיים את הסינגל ברכיבה.. כבר ראיתי את עצמי רץ את שאר הדרך..

Related posts:

1. 6S, מהיר וזריז ביום חמישי
2. המון רוח
3. רכיבת לילה בבן שמן