הריצות, הריצות האלה
יש ימים כאלה, אתה לא יודע מאיפה הם מגיעים אליך. אתה לא רואה אותם מעבר לפינה, אתה לא מבין שהם באים כשאתה קם בבוקר, מוקדם, אתה לא מבין שהם שם כשאתה ברכב בדרך, או כשאתה כבר בשטח מתארגן ליציאה. אתה אפילו לא ממש מזהה כשאתה כבר יוצא לדרך. אבל אתה מתחיל להרגיש משהו שונה כשאתה [...]
ותרן – אני?
אז למרות שיש לי סיבות טובות (פציעת הריצה) וסיבות אמיתיות (אין לי כוח לרכיבות כביש) אני מרגיש כמו וותרן כרגע, משום שבאופן רשמי החלטתי לוותר על האיש ברזל השנה, לטובת האולטרא מרתון (80 ק"מ ריצה בשטח). אני יכול לספר על זה די הרבה, אבל השורה התחתונה היא שהאיש ברזל לא מרגש אותי, וקשה (קשה? אולי [...]
מחשבות לא כתובות
לרכיבות יש מחשבות. לא חוקים, לא משהו בסלע, לא משהו כתוב, לא משהו שחייבים לעשות. אנחנו לא כאלה. יש לנו נימוסים, יש אתיקה לא כתובה. הבסיס של המערכת חייב להיות לא כתוב, אחרת לא נהיה הקבוצה (או הקומונה) שאנחנו היום. אבל תמיד מגיעים אנשים שכאילו לא היו בשיעור באותו יום, לא קראו את החוקים, לא [...]
שבוע לפני המרתון – אימון פסיכולוגי..
אני מדבר הרבה על אימונים פסיכולוגיים ועם המשמעות שלהם – על הסיבות שכדאי להלחם כשקשה (מעבר לכושר הפיזי), לצאת לרוץ כשקר שם בחוץ, כשעייפים.. אבל אין כמו המלחמה המנטלית בשבוע האחרון לפני התחרות. שבוע לפני התחרות נקרה שבוע מנוחה (taper). המטרה היא לתת לגוף להתאושש, להרגע, אבל לא להחלש. אחרי הריצה הארוכה האחרונה לפני המרתון [...]
השנה שהייתה, השניה שתהיה (סיכומיישן)
מי שמכיר אותי יודע שאני אוהב סיכומים. אני אוהב סימבולים, תאריכים מיוחדים וסיבות לאירועים. מה לעשות, אני מאמין שצריך לציין ימי הולדת, ימים מיוחדים, דברים שקרו. אני חושב שהחיים שלנו עשויים מזה, בסך הכל, אז למה לא? לכן סוף השנה האזרחי הוא חגיגה בשבילי. יום הולדת (סיכומי השנה שהייתה) והשנה החדשה (תיכנונים לשנה הבאה) עם [...]
להזכר בפרה המתה..
שתי הפתעות ביום אחד הסרט ה-מ-ד-ה-י-ם על הפרה המתה מוכן: וגם כתבה יפה על האירוע במגזין אופניים.. עם ציטוט וארוך שלי: הרבה פעמים עוצרים אותי בשבילים ושואלים אותי למה. יש כל מיני גירסאות לשאלה הזו, חלקן מנומסות, חלקן מחפשות תשובה, חלקן בצחוק וחלקן ממש מופתעות. למה ללכת הפוך מהטכנולוגיה, רחוק מהילוכים שעוזרים לנו לרכוב בקלות, [...]
סינגל ספיד – בפנים או בפנים? (in your face or inside)
הדיון התחיל דווקא ברגוע, כשחנוך דיווח על תחרות XC שהגיע אליה עם הSS.. מה שגרם לי לחשוב שאולי באמת התבגרנו מספיק כדי להתחיל להופיע בתחרויות רגילות עם הSS, בלי פודיום משלנו, בלי בלגנים. אנחנו והמכונות שלנו. כשהקלאסי קיבל את זה כהרמה להנחתה וטען ש"קומונה שסינגל ספיד זה מעיין נכות שיש להתפאר בה בכל תחרות אפשרית", [...]
פסיכולוגיה בספורט..
נבחרת ניו זילנד את אוסטרליה וזכתה בטורניר שלוש האומות בראגבי. אני רואה את זה דרך יוטיוב ומפחד מהם. איך אפשר שלא. הניו זילנדים נצחו 28-24 דרך אגב. איכות טובה יותר בקליפ הזה, אי אפשר להכניס לבלוג.. (דרך תפוז)
יום חמישי של כאב
אחרי רכיבת הבוקר הלא קלה עם אילן, פורטו וירון מהקומונה (הפוסט הזה הוא לא על הרכיבה הזו, אבל בשביל הרקע אני אפרט קצת) במענית, רכיבה בה אילן הפליא בסינגלים חדשים ולא מוכרים, פורטו בפלאי התזונאית (והתוצאות המהירות בקצב), וירון המתעורר מאוחר, רכיבה ממוצעת של 1:45:56 שעות (נטו 1:23:16), עם דופק ממוצע 148 ומקסימלי 182 (רכיבת [...]
ההבדלים בין ריצה לרכיבה
כבר שנים שאני עושה את שניהם. אני כבר לא זוכר למה התחלתי לרוץ, 20 דקות, אח"כ 30, אח"כ יותר, אל החוף באשקלון ואז סיבובים מסביב לעיר, מכיתה י' והלאה. דווקא בבי"ס לא ממש אהבתי את הריצות הארוכות, מה שהיום נראה לי די מוזר (וגם נראה לי מוזר שארוכות היו 2 ק"מ, ולפעמים אחת ממש ממש [...]


