הויבראם ביקיאלה הם נעלי הריצה של ויבראם, שבאופן כללי היא חברה שמיצרת נעליים המיועדות להדמות ריצה יחפה, בלי הכאב המלווה. היום קיבלתי את הזוג שלי בשביל הבדיקה לגיראפ, ולמרות שעוד יקח קצת זמן על הביקורת עצמה, אחרי ריצה של 7 ק”מ רציתי לתת דיווח מאוד ראשוני על הנעל.

רוב האנשים שכותבים על הויבראם מגיעים ממקום של ריצה רגילה או ריצה עם פציעה, בעיקר בברכיים, שריצה יותר נכונה על כריות הרגליים אמורה למנוע, אבל אני מגיע ממקום של נסיון – אני רץ יחף כדי לראות איך זה, אני לא פצוע באופן כללי, וגם הבדיקה שלי של הויבראם מגיעה מהכיוון הזה – בלי אג’נדה, בלי רעיון עמוק מאחורה –רק כדי לדעת.

אני לא ארחיב על הריצה היחפה עצמה – דיברתי על זה בעבר, בקצרה אמנם, אבל יש הרבה חומר באינטרנט. רציתי לכתוב על החוויה עצמה, ועל ההבדל מול ריצה יחפה.

דבר ראשון, הנעליים נוחות מאוד, קלות בצורה לא רגילה, ואם כי המראה לעיתים מזעזע אנשים שלא מצפים לו, לדעתי הן יפות מאוד.

דבר שני, ובצורה ברורה ביותר – לא כואב בכפות הרגליים. רצתי בערך אותו המסלול שאני רץ יחף (עם בונוס קילומטר), בלי שום בעיה, שלפוחיות או כאב. אני לא בטוח שלאנשים שלא רגילים לריצה יחפה זה הבדל גדול, משום שמעטים רצים 6-7 ק”מ, אבל בשבילי זה היה תענוג. מצד שני – אני לא בטוח שהאימון הזה מחזק לי את עור הרגליים במידה הרצויה.

לבסוף, הריצה עצמה. נראה לי שהיא טיפה, לא הרבה אבל עדיין – אם מתרכזים שמים לב – פחות מדויקת מאשר ריצה יחפה אמיתית. משהו בזוית של הנכל בכל זאת משפיע קצת. הקצב היום היה ללא ספק מהיר יותר (בין 4:50-5 דקות לקילומטר לעומת 20 שניות יותר כשאני יחף) – ודי התקרב לקצת שלי עם נעלי ריצה. העומס על התאומים היה גדול מהרגיל, אבל אני לא בטוח אם הקצב או הנעליים הם הגורם לכך.

בשורה התחתונה – אחרי ריצה אחת – אני מאוד מתרשם מהנעל, נהנתי מאוד, מחכה לריצה הבאה!

אין כתבות קשורות

גרביים התחליו לענין אותי בחודשים האחרונים, במיוחד, למרבית הפלא, כשרצנו את ישראל, ושמתי לב שכשעייפים והרגליים כואבות על סף הפצועות – ההבדל באיכות הגרב הופך להיות משמעותי ביותר. מאז עוד בדקתי כמה פעמים ע"י החלפת זוגות טובים אבל שונים (היה הכרחי לבדוק זוג טוב מול זוג איכותי באותה מידה, כדי להבין שההבדל הוא בחומר עצמו) במסלולים זהים – והגעתי למסקנה שגרביים עבות ותומכות פשוט עובדות טוב יותר בספיגה ומניעת זעזועים (כמו הברוקס ביסט), בדיוק כמו שמפורסם. החלטתי שהגיע הזמן לשפר את מה שכתבתי בהשוואות ובדיקות של גרבי ריצה ולהסביר קצת על החומרים מהן עשויות גרבי הריצה והרכיבה שלנו.

כותנה: גרביים חזקות אבל לא כל כך גמישות ונוראיות באידוי זיעה. את זה למדתי על בשרי דווקא ע"י שימוש בחולצת כותנה בניו זילנד בזמן קייאקים, אבל זה סיפור אחר לגמרי. אלו גרביים זולות לרוב (3 ב 10 וכאלה) – אבל כדאי להמנע מהן.

צמר: זהו חומר סופג, בניגוד לחומר דוחה זיעה. הספיגה אומנם טובה יותר מאשר כותנה, אבל החומר מגיב ומתכווץ ברטיבות.

אקרילי: סיבים סינטטיים העשוים מפולימר, המזכירים צמר בתחושה אך הם קלים, רכים וחמימים, ואינם מתכווצים ברטיבות. הם מונעים שפשפות ורטיבות, ולכן נותנים תשובה טובה לריצה ורכיבה.

אולפין: סיב סינטטי העשוי מאלקן – הוא חזק, נוח, חם וקל – הוא סופג זיעה אך גם מתיבש במהירות. החומר עמיד לשמש ולא נהרס. הוא פחות גמיש מהאקרילי.

לפעמים נראה מוזר להשקיע עשרות שקלים בגרב כשיש גרביים בחמישה שקלים – אך ההבנה שגרב טובה תשפר את איכות הריצה שלכם ואת ההנאה עצמה ע"י מניעת פציעות, יבלות, רטיבות וכדומה, ייתכן שתשנה את דעתכם.

אין כתבות קשורות

אין כתבות קשורות

השבוע היה שבוע פורה.. כמה פרוייקטים הגיעו לשלב בשלות מספקת ליציאה לאור, ואני משער שאפשר כבר להציג אותם לקהל. בניגוד לבלוג הטכני, שם אני אתאר את הגישה הטכנית יותר  לפרוייקטים האלה, רציתי קצת להציג אותם כאן גם כן..

גיראפ – ביקורות על מוצרי ריצה – הוא פרוייקט ביקורות מערכת (לא תוכן גולשים) שבא לתת מענה לצורך שלא קיים בעולם הריצה היום – מה טוב ומה פחות טוב. נעליים, ביגוד, משקאות ותזונה, וכו וכו. עולם האופניים מלא אתרים ותת אתרים כאלה. אפילו יותר מדי בשביל לכתוב את כולם. ולאצנים אין כלום. אין ספק שלאופניים יש יותר תוכן ויותר כסף – אבל לנו לא מגיע? נו באמת.  עומר קפלן המוכשר, שרץ מרתון לפני שנה, עיצב ויצר את הקונספט, יחד עם מיכל ואיתי כתבנו את התוכן, ועכשיו זה באויר..

רצים את ישראל – הוא האתגר החדש של זהר ושלי, שמטרתו לרוץ מהחרמון לאילת. במסדרת כל המהפך שקורה היום בספורט בארץ  בכלל ואצלנו בחבורה בפרט, אנחנו מתחילים לקחת משימות קשות ומטורפות יותר ויותר.. והנה זו מגיעה. אני חייב לומר שהרעיון המקורי היה של זהר, אבל מה – שאני אגיד לא? ישר קפצתי עליו. זה הולך להיות יותר קשה ממה שאי פעם עשינו. זה הולך להיות מ-ט-ו-ר-ף.

אין כתבות קשורות

אחרי מעבר של הרבה סוגי גרביים, עבות, דקות, ספורט יותר ופחות, גרבי ריצה וגרבי רכיבה ריצה, לבנות ושחורות, הגעתי מסקנה שיש גרביים שאני אוהב יותר ויש כאלה שאני אוהב פחות. ברגע שהבנתי את זה, ידעתי שאני חייב לכתוב על הסוגים השונים, על ההבדלים, באלו התנסתי ומה היתה התוצאה. הנה זה לפניכם.

המדדים (או, מה חשוב לי)

• מדידה נכונה – האפשרות למצא את המידה הנכונה חשובה מאוד. לפעמים גרביים נמכרות בטווח עצום, לפעמים בכמה טווחים קטנים. מכיוון שגרב ריצה צריכה להתאים בדיוק כדי למנוע שפשפות ושלפוחיות, טווח צר הוא הכרחי. אני מחפש גרביים שתהינה צמודות, אבל לא חונקות.
• חומר – הגרב צרכיה לנדף זיעה וחום בקיץ, ואם אפשר לנדף זיעה ולא חום בחורף. לרוב נחפש גרביים שונות לקייץ ולחורף.  חומר טוב גם עוזר נגד שפשפות בריצות ארוכות במיוחד.
• צבע, ציור וגרפיקה – למרות שאין לזה השפעה ישירה על הריצה, מצאתי שהצבע חשוב. לרכיבות, לדוגמא, אני אוהב ציורים וצבעים. בריצות אני אוהב סולידי. גרביים לבנות תמיד, אבל תמיד, תהינה מלוכלכות יותר מהר ובאיזה שלב פשוט לא תוכלו להוריד את הלכלוך (שטיפה, כביסה, לא משנה. אל תשכחו שאסור להלבין!)
• מחיר – תמיד צריך לשים לב.
• עמידות – גרביים עשויות מחומר דק. הן נקרעות, ומהר. במיוחד עם משתמשים בהן הרבה, מזיעים בהן ושוטפים אותן, ובמקרים של גרבי שטח, אפילו יותר. יש גרביים שנגמרו לי מהר, ויש כאלה שמשכו הרבה זמן. יש עדינות ויש קשוחות.
• זמן יבוש אחרי כביסה או שטיפה – חשוב במיוחד בטיולים, או בשטח כשלוקחים את הגרביים הביתה וקשה לייבש.
• גרבי ריצה מיוחדות – יש גרביים שמציעות יכולות ספיגת זעזועים, עמידות באיזורים מסויימים, חיזוק וכדומה. לרוב אפשר לדעת לפי העובדה שיש גרב ימנית ושמאלית, אבל לא תמיד. למרות שאישית מעולם לא שמתי לב להבדל אמיתי, אני מציין את זה.

הגרביים הנבדקות:

• גרבי ריצה Nike dri fit – בצבעים שחור או לבן לרוב. גרביים יחסית זולת, מאוד דקות וטובות למזג אויר חם. לא עמידות ונקרעות די בקלות, ולא הצליחו למשוך אצלי יותר משתי עונות. הצבע הלבן מתלכלך ממש מהר והשחור מקבל "כוויות שמש" במהירות ונהיה מכוער. לפעמים אני אוהב לקנות שיהיו כמה בבית, והן זולות, אבל לא יותר מדי. נידוף זיעה לא רע. 7 מתוך 10.
• גרבי ריצה ורכיבה Nike dri fit – מגיעות לרוב בקבוצה של שני זוגות בשני צבעים – לרוב שחור ולבן – עבות קצת יותר מגרבי הריצה למעלה, אבל לא הרבה יותר עמידות. לריצה אני נותן להן 6 מתוך 10.
• גרבי ריצה New Balance – 446 – מסוג "עור שני" – גרב ריצה דקה במיוחד, בעלת צד, וטוענת לריכוך ריצה במקומות מיועדים. מאוד עמידה וחזקה. אם אתם אוהבים גרביים דקות לקיץ – מומלצת ביותר. לא הרגשתי את הריכוך בכלל, אבל מעולם לא היו לי שלפוחיות איתה. אחת החביבות עלי. 9 מתוך 10.
• גרבי ריצה Nike – Nike Elite Structure Running – גרב לא דקה, בעלת צד וריכוך. עמידה, אבל נוטה קצת להפרם. קצת חמה בשבילי לקיץ הישראלי, אבל אחת היחידות שבהן הרגשתי את הריכוך. מאוד חביבה. 8 מתוך 10.
• Rudy Project Cool Max Socks – נעלי רכיבה וריצה של רודי. בעלות התאמה מדויקת לרגל, דקות במיוחד ונושמות. באמת גרב שכיף לרוץ איתה, אבל העמידות שלה נמוכה ביותר – היא מתרחבת, לא מתאימה לרכיבה או לריצה אחרי, ומאבדת מהר הרבה מהאלסטיות הנדרשת. היו לי כמה ואני לא מתכנן לקנות עוד. 6 מתוך 10.
• Nightlife Sock של ברוקס – גרב זוהרת בחושך, קלה ומעבירה זיעה. קצת עבה בשביל הקייץ הישראלי, אבל היתרון של החושך שווה בדיקה לפעמים. מאוד עמידה, ולא נפגעה גם אחרי שנתיים של ריצות. צמודה לרגל ומנדפת זיעה טוב מאוד.8 מתוך 10, קיבלה עוד ציון בשביל הזוהר בחושך.
• Wigwam Ironman Triathlete Pro Quarter – אולי גרבי הריצה הטובות ביותר שהיו לי. מוליכות זיעה מצויין, צמודות לרגל, בשחור או לבן (שאמנם מתלכלך, אבל פחות מהנייקי), בשני עוביים – לקיץ ולחורף. די עמידות, למרות שזוג אחד נקרע לי אחרי שנה, אבל השאר החזיקו מעמד. הלוגו של הironman גם הוא מאוד חשוב כל פעם שרואים את הגרב.. גרב מדהימה. 9 מתוך 10, בגלל שאין מבחר לוגואים והיא קצת יקרה (למרות שיש מבצע ארוך טווח בפרו ספורט של 4 במחיר 3).

אז אלו הגרביים שיצא לי לנסות עד כה, ושאני עדיין יכול לשחזר. אני אשתדל לחזור מדי פעם עם ניסויים חדשים. אין ספק שלגרבי קייץ הייתי הולך על הווינגם, ואולי איזה נייקי ריצה או רכיבה, בגלל שהם זולים.

אין כתבות קשורות

דווקא אחרי הביקורת הנלהבת שלי על חולצת הרכיבה של funkier חבל לי להמשיך בביקורת בעיתית למדי על המכנסיים התואמים שלי. אבל אחרי כמה פעמים ששמעתי דברים דומים ממספר אנשים, החלטתי שבכל זאת כדאי לדווח לקהל הקוראים הנאמן, אם כי מצומצם, של הבלוג.

החלטתי להשקיע במכנסי הXC הטובים ביותר (10 פאנלים) שיש לפנקיאר להציע (כאן) המחיר אמנם אטרקטיבי על הביצועים פחות. אחרי כמה רכיבות קצרות יצאתי איתם לרכיבה ארוכה של מעל שעתיים, וכמה הצטערתי. המכנס זז, הכרית לא יושבת במקום, כמובן שכתוצאה מכך ה.. עניינים.. מתחילים להירדם ויש מצב של חוסר נוחות מתמשך. כאילו רכיבות ארוכות אינן קשות גם ככה.. בשביל זה משקיעים במכנס איכותי, לא?

אני יצאתי מאוכזב מאוד. לא מומלץ.

אין כתבות קשורות

כבר עברו כמה חודשים מאז שיש לי את הKona 29", ומהתחלה קשה עד רכיבה שבועית בבן שמן עברו הרבה סינגלים. עקב הפצרות חוזרות ונשנות החלטתי להתיישב ולתת כמה מהמחשבות שלי על ההבדלים בין רכיבה על 29" (הקונה) ו26" (דין).

המתחרים

Kona Unit 29", ריגיד 29", 2007 (יש הבדלים ב2008 ונראה שגם ב2009), פרטים מלאים בקישור.

דין קולונל 2007 או אולי 2006, הבסט שטיטניום רוכש.

כמה הבדלים

כהקדמה חשוב לי לציין שבכל זאת, יש כמה הבדלים בין שני הזוגות, חוץ מאשר גודל הגלגל. הקונה עשויים ברזל והם בכל זאת אופני כניסה פחות או יותר, הדין עשויים טיטניום, והם אופני קצה. לקונה ברקסים מכאניים ולדין הידראוליים. הדין על הילוך קשה (32×16) ולקונה פחות (32×20, שזה בערך 32×18). כמובן שהזויות שונות וכו' וכו'. אני אנסה להתמקד בהבדלים שנובעים בגדול מהיקף הגלגל, למרות שהחוויה ברכיבה היא מלאה יותר מזה.

לענין

הרכיבה על היקף שונה של גלגל שונה לגמרי, אני רוצה להתחיל בזה. בשבילי, זו רוב המסקנה. אמנם קניתי את האופניים גם כדי לרכוב מהר יותר עם הסינגל ספיד במסלולי מרתון שטוחים, אבל בנתיים התאהבתי ברכיבת הריגיד, אז אופציית המרתונים מוטלת בספק.. מה שנשאר היא חווית רכיבה שונה מ26", שזה priceless.

איך שונה? הגלגלים הגדולים מהירים יותר במישור, קשים יותר למכת כוח אבל שומרים מומנטום בקלות, והם דורסים. מה המשמעות? עליות סלעיות טכניות קצת קשות יותר בגלל המחסור בבולם קדמי (תוכיח את הטענה הזו התרסקות שלי היום בבן שמן מחתיכת עץ בולטת.. בולם היה פשוט נתקע וממשיך), אבל ה29" פשוט מטפסים על סלעים ואבנים כאילו הם לא שם.  יש כמה עליות שעם הדין אני נלחם אבל עם הקונה אני פשוט ממשיך קדימה. בירידות יש השפעה דומה – דרופים שקשה לרכוב עכשיו מרגישים כאילו הם לא שם.

אז מה, מושלם? לדעתי לא.. רחוק מזה. אם המסלול הופך לטכני במיוחד, בעיקר בירידות, ה29" מאבד מהזריזות שאני כל כך אוהב. לא רק סינגלים צמודים וקטנים, אלא גם מסלולים מסולעים שכיף לחתוך במהירות.. והדרופים – פשוט קשה יותר למשוך את הגלגל הגדול (גם בשביל ווילי דרופים וגם בשביל לעלות סלעים גדולים).

אם אני צריך לסכם את ההבדל, ה26" עדינות, זריזות, מהירות, וה29" ישירות, חזקות, דורסות.

אז מה? לקנות או לא?

בתור זוג נוסף ל26"? הייתי אומר כן. אם אתם כמוני, מחפשים חווית רכיבה שונה, אני מאוד ממליץ על סט אפ דומה לשלי – שונה ככל האפשר (כולל ריגיד!) מהאופניים הקיימים שלכם.

בתור זוג יחידי? אם אתם רוכבי אפיק – כן.. ללא ספק. האופניים מהירים יותר ושומרים על מומנטום שזה יתרון רציני במישור או בירידה. אם אתם רוכבים טכניים, אוהבים קפיצות, דרופונים ורכיבות זריזות בסינגלים – ה29" לא יעצור אתכם, אבל ב26".. זה כל כך הרבה יותר מתוק..

Related posts:

1. אתגר 6 הפארקים

אחת מהתוצאות של התבגרות הענף, חוץ מאשר יותר תחרויות, יותר מבחר, יותר אנשים שעוסקים ספורט, היא פתיחה של חנויות קונספציה – חנות שמביאה בגדי ספורט, או בגדים שקשורים לספורט (אופניים במקרה הזה) המביעים משהו מסויים, איזו אימרה, מעבר לעצם היותם בגדי ספורט. משהו שמתאים לאוהבים האמיתיים, משהו שאנחנו נחשוב שהוא ממש מדהים, ואחרים.. אולי פחות.

ארנון פישר פתח לאחרונה חנות כזו, GORDON BENNETT, שנמצאת בדיזינגוף 65 (קשה קצת למצא, אבל זה בדיזינגוף סנטר עצמו, ליד סקס סטייל, אפשר לסדר את כל הסטיות במכה). הוא מגדיר את החנות שלו:

אגדת בתוכה את כל מותגי הרכיבה המובילים.

בחנות תמצאו את כל קולקציות הקז'ואל של:

FOX RACING

ZOO YORK

HOSS

TWIN SIX - www.twinsix.com

וגם חולצות רכיבה אופנתיות ולא שגרתיות.

החנות מאוד מרשימה ושונה. את הבגדים של פוקס דווקא ראיתי בצורה כזו או אחרת במקומות אחרים, אבל השאר ממש מיוחדים. אהבתי את Twin Six, אפשר לראות את הדגמים כאן, ואני קניתי את היפה הזו:

רכבתי עם החולצות כבר פעמיים, בחום הכבד ובלחות האיומה שהייתה. האיכות לא רעה בכלל, הנידוף טוב והן נראות מעולה. אם אתם בטע והדוגמאות עושות לכם את זה, אז הקנייה טובה למחיר..

כל החנות כרגע ב50% על המוצר השני, שווה לקפוץ..

אין כתבות קשורות

בכתבה מוזרה מאוד בגלובס על נגני MP3 (שגרמה לי שוב להבין למה אני לא מנוי על העיתון הזה) כותב  רועי דויטש על הIPOD NANO:

מנצח ללא ספק ממשק המשתמש של המכשיר – השימושיות שלו היא זו שהופכת אותו לכזה להיט דור אחרי דור

והוא עוד מדבר על הממשק בזמן ריצה.. הIPOD NANO הוא אמנם מוצר נהדר, סקסי, והוא אכן, אחרי הכל, APPLE, ויש לו הרבה דברים. דבר אחד שבטוח אין לו זה ממשק נוח לריצה.

אחרי שבחרת את הרשימה שאתה רוצה לרוץ איתה, כל שינוי בנגן (ווליום, שינוי רשימה, קפיצת שיר וכו') נעשית ע"י מסך מגע, שזה כבר בעייתי כשאתה מזיע ולא ממש רוצה לגעת במכשיר. מעבר לזה, הנגיעה העדינה (לא מהר מדי, לא לאט מדי, צריך להיות מאוד מדוייקים) כמעט בלתי אפשרית תוך כדי ריצה, ואני מוצא את עצמי עוצר פעם אחרי פעם.

ואני אפילו לא מדבר על העובדה שאין רדיו.

בשורה התחתונה, הרגיזה אותי הכתבה הזו מספיק כדי לרצות לכתוב איזה פוסט על נגנים, אבל בנתיים אני רק כותב – אם אתם רוצים לרוץ או לרכוב עם מוזיקה ונגן MP3, הIPOD NANO צריך להיות בסוף הרשימה שלכם..

אין כתבות קשורות

FUNKIER היא חברת אופנה בבעלותו של רוני קצב, מעצב ורוכב בעצמו, המתמחה בביגוד ספציפי לרוכבי אופניים. הם מתכננים ומעצבים את הביגוד בארץ, ומיצרים בסין, ובכך מגיעים לאיכות גבוהה מאוד ומחיר תחרותי ואפילו נמוך (בארץ) יחסית לאחרים.

הגעתי לFUNKIER כדי לבדוק חולצת CUSTOM לקומונת סינגל ספיד (עוד על כך, בהמשך) כשברקע אני בכל מקרה מחפש חולצה יפה בשבילי. רציתי משהו שונה, יפה, ואיכותי, ולא התאכזבתי.

כיום יש רק 9 דגמי חולצות לגברים, ו-3 לנשים. קצת מדאיג, כי היום זה חדש אבל מחר כל השבילים יהיו מלאים בזה. הצצה זריזה לאתר לרשימת הדגמים המלאה הראתה לי שיש עוד הרבה בקנה, אז אני לא דואג.

לפני הרכיבה, הנתונים של החולצה מאוד מרשימים: קצת קטנה (אני 1.78, לא קטן אבל גם לא ממש גדול, והיייתי צריך XL), עשוייה מחומר מנדף איכותי, כמובן שעם כיסים מאחורה, ריץ' רץ' עד חצי האורך, תפירה מושלמת ותוספת קטנה ויעילה של רוני: כיס אחורי נגד מיים (וזיעה) עם ריץ' רץ'. אידיאלי לטלפון.. לא צריך לפחד עליו יותר! (כמובן, שאי אפשר להוציא אותו כדי לענות או לצלם תמונות, אבל אי אפשר לקבל הכל..). קצת פחדתי מעובי החולצה ואיך היא תתנהג בחום ישראלי, אבל רוני הרגיע אותי שהכל תוכנן בשביל האקלים שלנו. אז לקחתי אחת לבדיקה. מחיר לצרכן 250 ש"ח, הרבה פחות מכל חולצה אחרת ברמות האלו.

ברכיבה עצמה כיס הטלפון התגלה כיעיל לטלפון אבל קשה מאוד למשחק – לא הצלחתי לסגור אותו ללא הורדת החולצה. למרות הרעיון החביב, את הטלפון שלי אני שומר, מוגן, בכיס, כדי שאוכל לצלם ולענות לשיחות חשובות. החששות לגבי החום התגלו כלא מוצדקות: החולצה הייתה מאווררת, נעימה, ונידפה זיעה בצורה מעולה ביום חם למדי (עדיין לא קייץ, אבל היו 25 מעלות בכייף), אפילו לא הייתי צריך לפתוח את הריץ'רץ'. הכיס האחורי קצת לחץ עם פנימית בתוכו, אולי הוא קצת קטן מהרגיל, אבל אני לא דואג – אני לא רוכב עם ציוד השרדות מאחורה (היום היה יום שונה).

בשורה התחתונה: במחיר מעולה, יצאתי עם חולצה יפה, מקורית, איכותית מאוד, ותוצרת (לפחות עיצובית) ישראל. אהבתי את התוצאה מאוד, וכנראה אני אבקר שם שוב כדי לבדוק עיצובים נוספים. מומלץ.

אין כתבות קשורות