6 בבוקר, תחנת הדלק של יער עופר (איזור הרכיבה הידוע גם בשמו מרכז מיר"ב), דרום הכרמל.. אני חונה עם הרכב ומביט בחשש בעצים המתנוענעים בחוזקה.. בתל אביב היה קריר אבל כאן זה כבר לא נראה כל כך טוב. אני פותח את אפליקצית מזג האויר באייפון ורואה התראה מזג אויר קשה ביער עופר בשעה 6 עד 8: gusts of wind. אוף.

מעיז לצאת החוצה וחוטף מכה של קור. לא הבאתי בגדי ריצה ארוכים מדי, אמרו שיהיה היום חם יותר מאתמול, שהיה די חמים בזכות עצמו.. חושב שאולי כדאי לחזור הביתה.. כל החושים אומרים לי להמשיך אבל הראש העייף והגוף הקר לא כל כך משתפים פעולה. הזכרון אומר לי שברגע שאני אכנס ליער יהיה חמים יותר, אבל זה רק זכרון, ואני עדיין לא ביער.

לוקח נשימה עמוקה, ויוצא מהרכב. לובש מהר את כל החולצות שיש לי – ממילא אני עם תיק, במקרה הכי גרוע אני אקלף שיכבה ואכניס לתיק. גרבי ריצה, נעליים, ויוצא. מהר, לפני שתעבור ההרגשה.

10 דקות אח"כ אני כבר ביער – רץ במסלול הפרה המתה הראשונה, לפחות עד האמצע, ומשם ממשיך דרך היקב מזרחה, דרך הכרמים והשבילים.. מגיע לחווה, וממשיך עוד מזרחה, מתחת הצוק שמעליו, כמו כמעט כל בוקר שבת שהייתי כאן, מסתובב לו עיט גדול. הטבע כאן ביער מטריף. עיקוף של הצוק מלמטה, לכיוון כרם מהר"ל. הכרמים משתנים לפרדסים ואח"כ לשדות, ואני מזהה את המקום שחזיר בר עצבני וענק חתך את קרן ואותי בלילה של המירוץ האתגרי.. הגדר תוקנה, הבוץ עדיין שם. אין חזיר.

ואז חזרה למרכז מיר"ב עצמו, מקיף את המרכז בשבילים וסינגלים אהובים, רואה רוכבי אופניים ואפילו מזהה כמה. שומע את הבדיחה הרגילה ("איפה האופניים שלך?") שלוש או ארבע פעמים ומנסה תשובות שונות לשאלה, לראות מה הולך הכי טוב. הרבה מאוד "בוקר טוב" בבוקר הזה, ואין רוכב שעוקף אותי בעליה. זה מעודד. דווקא הרבה מטיילים היום, בהתחלה לא ידעתי למה אבל עכשיו אני רואה שט"ו בשבט היום.. הנוער העובד וכמה משפחות נמצאים בכל מקום.

בסופו של דבר רצתי 3:12 שעות, קצת פחות ממה שרציתי אבל נגמר לי המסלול ולא התחשק לי לצאת לעוד שעה כמתוכנן.. עדיין הספקתי לרוץ קצת יותר מ30 ק"מ, לטפס 750מ', ולראות את הסינגלים הטובים ביותר במיר"ב – יום מדהים שם בחוץ היום.. ט"ו בשבט שמח!

אין כתבות קשורות

סופ"ש ארוך. בכל המובנים. יום ראשון חופש, גם זה, אבל אילן דחף רכיבה ביום שישי ואני ב25ק"מ של ריצה.. אז שבת בבוקר, אחרי קצת יותר מ 3 שעות שינה, עם רגליים כואבות ועיניים שלא רוצות להפתח, אני מוצא את עצמי על הכביש בדרך לעוד רכיבת סינגל ספיד עם אילן במיר"ב, מתפלל שהפעם, אולי רק הפעם, אילן באמת עייף כמו שהוא אומר.

2:11:46 שעות ו24.84 ק"מ אח"כ, מתוכן 1:55:41 ברכיבה (87.8%) שרובן עלייה..

מתחילים בסיבוב הXC הרגיל אבל ממשיכים דרך היקב, ויוצרים סיבוב XC אמיתי, שקט, רגוע (דופק ממוצע של 141, בקטנה), עם הרבה פחות עליות, עד שאנחנו מתקיפים את מיר"ב..

מזג האויר מושלם, לדעתי (קר בשביל אילן) ב18 מעלות, והחולצה של FUNKIER שוב מוכיחה את עצמה.

עכשיו כבר 3 שעות אחרי. תקענו פיתה עם חומוס טחינה (או במקרה שלי, טחינה עם קצת חומוס ופיתה), התקלחתי, התארגנתי, אני כותב ושותה אספרסו בקפה הנרייטה למטה, והחיוך פשוט לא יורד מהפנים. אני מרגיש שהיה כאן איזשהו נקיון שקורה לי (לעיתים תכופות, האמת) ברכיבות 1 על אחד עם אילן. משהו בקצב, במיעוט העצירות, במיזוג הנכון של טכני וכושר, במהירות העלייה והירידה.. פשוט מרגיש נכון..

אני מרגיש נקי ומוכן לפסח.
View Larger Map

Related posts:

1. קבלת שבת נעימה
2. מהיר ועצבני, אבל קצת פחות מהיר, וקצת פחות עצבני..
3. אימון XC אחרון לפני הVC.